אחרי הדיון פה בטיפוח כן או לא ועד כמה ודברם של הגברים-החלטנו שאין חכם כבעל ניסיון שלחנו גבר שבגברברים, את הסטנדאפיסט והתסריטאי אריק זילברמן ("ארץ נהדרת" , "הפיזמות") לטיפול פדיקור. זה נגמר בבכי (מרוב אושר...)
מעבירה את המקרופון לאריק
הפעם האחרונה שבה עשיתי פדיקור הייתה לפני שלוש שנים, בארגנטינה. בארץ לא הייתי נתפס מת במכון לפדיקור. רוב הסיכויים שהייתם מוצאים אותי לפני זה במרפאה לשינוי מין. כי אצל הגברים הישראלים, מטרוסקסואל ,גבר מטופח (אפילו אם זה גבר גבר כמו איציק זוהר המלך) הוא בסך הכל הומוסקסואל שעדיין לא יצא מהארון. רוב הטיפוח של גברים בארץ מסתיים בלהוריד שיערות מהאוזניים בביקור אצל הספר. או בלפוצץ חצ'קון מול המראה
בחורות מענות את עצמן, תולשות גבות, עם פינצטה. למה? מה זאת ההתעללות הזאת? זה כמו שב"כניק עם פיצול אישיות. ובשביל מה? קרה לכן פעם שהייתן עם גבר במיטה והוא אמר באנה, שיחקת אותה עם הגבות?
זה שתראי טוב זה מובן מאליו. אם אני שותק, סימן שהכל בסדר. אם תהיה איזה בעיה את תהיי הראשונה שתשמעי עליה, מותק.
אם את רוצה שהוא ישים לב לשערות שלך נסי לגדל אותן ברגלים. את יכולה להיות בטוחה שזה, לא יעבור לידו. לידכן לעומת זאת, כלום לא עובר בשקט.
לא יודע אם זה מזל או חבל, אבל ידידתי משכבר החליטה שעור קרוקודיל שאני קורא לו "כפות הרגליים שלי" קביל רק אם זה מגיע בצורת סנדלים ב3000 ₪ מכיכר המדינה. וכך מצאתי את עצמי בערבו של יום על ספת מסג'ים אצל יוליה, כשנטשה,בחורה מטופחת ובעלת קול נעים אך סמכותי,עוטפת את כפות רגלי בניילון נצמד. תהיתי מתי יגיע השלב של נייר הכסף וישר לתנור.
אבל מקום להצלות מצאתי את עצמי ממלא הוראות- תרים רגל, תוריד רגל...אומנם, מערכת היחסים שלי עם נשים כוללות בעיקר ויכוחים, אבל הפעם לא מצאתי סיבה להתווכח. אני מניח שלעובדה שספת המאסג'ים פעלה וגרמה לי לרחף –הייתה השפעת מכרעת על חוסר המוטיבציה שלי להתווכח עם נטשה ונתתי לה להתעלל ברגליים המוזנחות שלי כאוות נפשה. ככה צפתי לי גם לתוך הפוט מסג' שסימן את סוף הפדיקור.
אז כן, הסכמתי ללכת ולעשות פדיקור. וכן, היה כיף לא נורמלי. אין כמו ישיבה של שעה על כורסת מסאז' בזמן שנטשה מחיה לך מחדש את כפות הרגליים. שעה מאוחר יותר, כשישבתי עם החברים על בירה ופיצוחים והרעתי לנבחרת ספרד, סיפרתי להם על החוויה. אחרי שתיקה קצרה הם שאלו – "ומתי אתה מתכוון לספר להורים שיצאת מהארון"?
אז לא ,חברים, לא נהיתי גיי. אבל אני בהחלט שוקל לעבוד על אזרחות ארגנטינאית!!! כן,רבותי, התמכרתי.
סביר להניח שנטשה ואני עוד ניפגש ובפעם הבאה אני מתכוון, בדיוק כמו עוד שלושה גברים שישבו לידי, להביא גם את הלפטופ והאייפון ,ולעטות ארשת חשובה ואדישה בזמן הפדיקור. נכון שאני נהנה מזה ,אבל אל תגלו לאף אחד. כי כמו שזה מסתמן כרגע בקרב אנשי העסקים התל אביבים- יותר ממה שהמעמד מחייב חליפה-הוא מחייב ביקור דו חודשי ,לפחות, אצל יוליה.
