הרווק התל אביב המצוי (או: תתקדם ותהיה היסטרי מכף רגל עד ראש! )
החלטתי להקדיש את הפוסט השבועי שלי, לכם, הגברים. אני כותבת ממקום אינפורמטיבי, אבל אני חייבת לציין שאני עצבנית ולכן יש מצב שהתוכן עלול להיות קצת ממורמר.
פוסט זה מוקדש לכל רווק תל אביבי טיפוסי ללא הבדלי דת גזע או גודל, הייטקיסטים, צפונבונים, חנונים טורבו, יפים, חכמים, שנונים, מושקעים, זה שיוצא לגוסיפ והסלקטורית המתלהבת צורחת בשמו בכניסה, ההוא שיושב בחוץ בשישי בצהריים בבית קפה בדיזנגוף, וגם אתה שיושב עם גולסטאר בשקיעה בחוף הכלבים - אחת ולתמיד בואו נשים כמה דברים על השולחן (אגב, אתה גם יכול להיות כבר נשוי או עם חברה.. המרר גם תופס לגביך).
אני מתבוננת בנשים ההיסטריות שיש בתל אביב, אנחנו מטופחות, מדהימות, מתאמנות בחדר כושר, מצליחות, עושות פילאטיס ויוגה פעמיים בשבוע, לא כולל סופ"ש..
אתם מצפים מאיתנו להגיע, במינימום, עם טיפוח על. אבל כמובן תמיד להראות כאילו 'הרגע זרקתי על עצמי משהו וככה קמתי בבוקר'.. ברור.
אז אנחנו התכנסנו כאן היום בכדי לשים אתכם על המפה. הכוונות שלי כאן הן "למידה", אחת ולתמיד,תדעו מה אנחנו רוצות, מה אנחנו אוהבות ומה אנחנו לא סובלות, מה מלהיט אותנו, מרטיב אותנו וגורם לנו לרצות עוד – בכפות הרגליים שלך.
כף רגלו של הגבר:
אין דבר יותר סקסי מגבר שמתגאה בעצמו, מודע לעצמו, ובוא נודה על האמת, אנחנו אוהבות אתכם מצליחנים, חזקים וגבריים. אבל קושילרבק, למה להזניח את כפות הרגליים?
פרט לנקיון וחוסר הרצון להכנס עם 'שרק' למיטה, הבה נשבור את מיתוס נייר הזכוכית: אין כמו מגע יד גברית. אבל לא, אנחנו לא מחפשות משייף נייד, ואנחנו אוהבת מגע עדין. ידיים עם עור קשה זה הכי קיץ 1996.
ולסיום, סצינה בג'רמייה בשישי בצהריים, אני יושבת עם חברות, 4 נשים, 2 רווקות מבוקשות, אוכלות ארוחת בוקר: גבר היסטרי נכנס למקום, מלא בעצמו, אבל לא עף על עצמו, שרירי אבל בדיוק כמו שאנחנו אוהבות, שיזוף שמש בגוון המדויק (כי הוא בדיוק סיים ריצה בים עם הכלב שלו), לובש טי שירט לבנה פשוטה, ג'ינס היסטרי (קצת וינטאג') טוסיק בום, רגליים שריריות.. עד שאנחנו יורדת בזום לכפות הרגליים, טוב, בא להקיא. פרסות כמו של סוסים, ציפורניים בגווני צהוב שפוטושופ עוד לא המציאו, אני לא ארחיב על האורך, אבל חבר'ה, הגודל כן קובע. כל מה שנהיה לח התייבש מאד מהר.. ירד לי ממנו ללא רוח חיים וללא דרך חזרה. וחזרנו לחביתה ולמימוזה (אצלי רק תפוזים) ומלמלתי לעצמי איזה מזל שאני נשואה ובהריון ושבעלי בעניינים ויודע מה זה פדיקור..
אז, הגבר ההיסטרי החדש, איש העסקים המצליח, שבלאנצ' טיים יושב עם הלפטופ, עונה למיילים עם הבלאקברי – ומקבל פדיקור ופוט מאסג' .זה הכי סטייל, וגבר עם רגליים לא מטופחות זה הכי אאוטלט.
--
בנות, להקריא לחבר. בהול
שלכם | יוליה
חפשו אותי בפייס
http://www.facebook.com/yullia.express
החלטתי להקדיש את הפוסט השבועי שלי, לכם, הגברים. אני כותבת ממקום אינפורמטיבי, אבל אני חייבת לציין שאני עצבנית ולכן יש מצב שהתוכן עלול להיות קצת ממורמר.
פוסט זה מוקדש לכל רווק תל אביבי טיפוסי ללא הבדלי דת גזע או גודל, הייטקיסטים, צפונבונים, חנונים טורבו, יפים, חכמים, שנונים, מושקעים, זה שיוצא לגוסיפ והסלקטורית המתלהבת צורחת בשמו בכניסה, ההוא שיושב בחוץ בשישי בצהריים בבית קפה בדיזנגוף, וגם אתה שיושב עם גולסטאר בשקיעה בחוף הכלבים - אחת ולתמיד בואו נשים כמה דברים על השולחן (אגב, אתה גם יכול להיות כבר נשוי או עם חברה.. המרר גם תופס לגביך).
אני מתבוננת בנשים ההיסטריות שיש בתל אביב, אנחנו מטופחות, מדהימות, מתאמנות בחדר כושר, מצליחות, עושות פילאטיס ויוגה פעמיים בשבוע, לא כולל סופ"ש..
אתם מצפים מאיתנו להגיע, במינימום, עם טיפוח על. אבל כמובן תמיד להראות כאילו 'הרגע זרקתי על עצמי משהו וככה קמתי בבוקר'.. ברור.
אז אנחנו התכנסנו כאן היום בכדי לשים אתכם על המפה. הכוונות שלי כאן הן "למידה", אחת ולתמיד,תדעו מה אנחנו רוצות, מה אנחנו אוהבות ומה אנחנו לא סובלות, מה מלהיט אותנו, מרטיב אותנו וגורם לנו לרצות עוד – בכפות הרגליים שלך.
כף רגלו של הגבר:
אין דבר יותר סקסי מגבר שמתגאה בעצמו, מודע לעצמו, ובוא נודה על האמת, אנחנו אוהבות אתכם מצליחנים, חזקים וגבריים. אבל קושילרבק, למה להזניח את כפות הרגליים?
פרט לנקיון וחוסר הרצון להכנס עם 'שרק' למיטה, הבה נשבור את מיתוס נייר הזכוכית: אין כמו מגע יד גברית. אבל לא, אנחנו לא מחפשות משייף נייד, ואנחנו אוהבת מגע עדין. ידיים עם עור קשה זה הכי קיץ 1996.
ולסיום, סצינה בג'רמייה בשישי בצהריים, אני יושבת עם חברות, 4 נשים, 2 רווקות מבוקשות, אוכלות ארוחת בוקר: גבר היסטרי נכנס למקום, מלא בעצמו, אבל לא עף על עצמו, שרירי אבל בדיוק כמו שאנחנו אוהבות, שיזוף שמש בגוון המדויק (כי הוא בדיוק סיים ריצה בים עם הכלב שלו), לובש טי שירט לבנה פשוטה, ג'ינס היסטרי (קצת וינטאג') טוסיק בום, רגליים שריריות.. עד שאנחנו יורדת בזום לכפות הרגליים, טוב, בא להקיא. פרסות כמו של סוסים, ציפורניים בגווני צהוב שפוטושופ עוד לא המציאו, אני לא ארחיב על האורך, אבל חבר'ה, הגודל כן קובע. כל מה שנהיה לח התייבש מאד מהר.. ירד לי ממנו ללא רוח חיים וללא דרך חזרה. וחזרנו לחביתה ולמימוזה (אצלי רק תפוזים) ומלמלתי לעצמי איזה מזל שאני נשואה ובהריון ושבעלי בעניינים ויודע מה זה פדיקור..
אז, הגבר ההיסטרי החדש, איש העסקים המצליח, שבלאנצ' טיים יושב עם הלפטופ, עונה למיילים עם הבלאקברי – ומקבל פדיקור ופוט מאסג' .זה הכי סטייל, וגבר עם רגליים לא מטופחות זה הכי אאוטלט.
--
בנות, להקריא לחבר. בהול
שלכם | יוליה
חפשו אותי בפייס
http://www.facebook.com/yullia.express
